פסק-דין בתיק ה"פ 22500-07-10

המבקש עותר להצהיר על בעלותו ב רכב הונדה סיוויק מ.ר. 76-295-67 (להלן הרכב), להורות למשיב 1 לבטל העברת בעלות ברכב משם המבקש לשם המשיב 2 ולהחזיר את רישום הבעלות ברכב על שם המבקש כשהוא נקי מעיקול ושעבוד לטובת משיבים 9-4.

א.   ההליך והצדדים לו

1.      המבקש רכש את הרכב כחדש וכבעלים ראשון שלו ביום 31.3.2008. ביום 7.4.2008 נרשם הרכב על שם המבקש ברישומי משיב 1. ביום 5.4.2009 חידש המבקש את רישיון הרכב לתקופה שעד 6.4.2010.

2.      לימים, כשביקש המבקש לחדש את רישיון הרכב לתקופה נוספת ופנה לשם כך למשיב 1, התחוור לו שביום 9.6.2009 הועברה הבעלות ברכב ברישומי משיב 1 על שם משיב 2. העברת הבעלות נעשתה בסניף דואר ישראל בשכונת אלמידן בשפרעם באמצעות משיב 3 שהציג עצמו כמיופה כוחם של המבקש ומשיב 2.

3.      במועדים שונים לאחר העברת הבעלות ברכב על שם משיב 2, החל מיום 10.6.2009 וכלה ביום 17.5.2010, נרשמו שעבודים ועיקולים על הרכב ברישומי משיב 1 בעטיים של חובות שחב משיב 2 למשיבים 9-4 (להלן הנושים).

4.      לטענת המבקש בוצעה העברת הבעלות ברכב משמו שלו לשם משיב 2, באמצעות משיב 3, על-יסוד מעשי זיוף ומרמה שלמבקש לא היה כל חלק בהם. המבקש הציג חוות-דעת מומחית להשוואת כתבי-יד לפיה מה שנחזה כחתימת המבקש על ייפוי-הכוח ששימש להעברת הבעלות ברכב על שם משיב 2 איננה חתימת המבקש אלא מעשה זיוף.

5.      במהלך התקופה מאז רכש המבקש את הרכב ועד היום מחזיק המבקש ברכב ומשתמש בו ולא מכר אותו למאן דהו, לרבות למשיב 2. משיבים 3-2 אינם מוכרים למבקש. נטען שהעברת הבעלות ברכב על-ידי משיבים 3-2 באופן המתואר לעיל נועדה לסלול את הדרך ל"שכפול" הרכב שלא כחוק, תוך ייחוס פרטיו של הרכב דנן לרכב אחר שבחזקת משיב 2 או מי מטעמו.

6.      בעטיין של טענות המבקש כביטוין לעיל פתחה משטרת ישראל בחקירה נגד משיבים 3-2 או מי מהם, שלעת הזו עדיין לא הסתיימה וטרם הובילה לתפיסת הרכב המשוכפל. נוכח טענות המבקש והיותו מחזיק ברכב הנפיק לו משיב 1 רישיון רכב זמני שתוקפו הוארך מעת לעת.

7.      על-יסוד הדברים הללו עתר המבקש לסעדים שפורטו בכתב-התביעה המתוקן ושתכליתם השבת המצב לקדמותו, ביטול העברת המרמה הנטענת והשבת רישום הבעלות ברכב על שם המבקש כשהוא נקי מעיקול או שעבוד שהוטלו בגין חובותיו של משיב 2 לנושים.

ב.    עמדות המשיבים

1.      משיב 1 התייצב לדיון והודיע שאין לו עמדה בסכסוך הקנייני שבין המבקש לבין משיב 2. עוד הודיע משיב 1 שיכבד כל החלטה שתינתן בהליך, ובלבד שהדבר יעלה בקנה אחד עם הוראת תקנה 283 לתקנות התעבורה.

2.      משיב 2 לא הגיש תגובה ולא התייצב לדיון, אף שבוצעה מסירה של כתב-הטענות הפותח למענו הרשום כפי שמופיע במשרד הפנים ולכתובת נוספת המיוחסת לו. על-פי אישור משרד הפנים שהציג המבקש עזב משיב 2 את הארץ ביום 3.8.2009. עותק נוסף של כתב-הטענות נמסר לבתו הבגירה של משיב 2 אשר סירבה לקבלו [ מ/1, מ/2]. די באלה על-מנת לקבוע שלמשיב 2 בוצעה מסירה כדין של המרצת-הפתיחה.

3.      המרצת-הפתיחה נמסרה למשיב 3 [ מ/3]. הלה לא הגיש תגובה ולא התייצב לדיון.

4.      משיבים 4 ו-9 הסירו את העיקול והשעבוד שנרשמו מטעמם על הרכב בעקבות ההליך דנן, והתובענה נגד משיב 9 נמחקה בהסכמה.

5.      משיב 5 הודיע שהוא נטול עמדה לגוף התובענה ויפעל על-פי החלטת בית-המשפט, ככל שייקבע שיש להסיר את העיקול שנרשם על הרכב לטובתו. על עמדה זו חזר בא-כוח משיב 5 גם בדיון שהתקיים לפני. 

6.      המרצת-הפתיחה נמסרה למשיב 6 באמצעות בא-כוחו [ מ/4]. הלה לא הגיש תגובה ולא התייצב לדיון.

7.      משיבים 8-7 הודיעו שהם מותירים את ההחלטה בהליך לשיקול-דעת בית-המשפט.

ג.    דיון והכרעה

1.      המבקש התייצב לדיון ואישר את תוכן תצהירו שניתן לאימות התובענה [ מ/5]. בתצהירו ובנספחיו, שלא נסתרו, הביא המבקש ראיות בכמות ובאיכות הדרושה לשם ביסוס טענתו כי לא העביר את הבעלות ברכב וכי העברת הבעלות שנרשמה ביום 9.6.2009 משם המבקש לשם משיב 2, יסודה במעשי זיוף ומרמה שבצעו משיבים 3-2 שלא בידיעתו ובהסכמתו של המבקש. למבקש עצמו אין חוב לנושים. כול העיקולים והשעבודים שנרשמו על זכויות משיב 2 ברכב לאחר יום 9.6.2009 נסבים על חובות משיב 2 לנושים ולא על חוב של המבקש.